אפילפסיה:

כותבת: קורין קצב נטורופתית

 

מהי אפילפסיה?

אפילפסיה, או בשמה העיברי-כפיון וידועה בשמה העממי כמחלת הנפילה. הינה מחלה התוקפת ומתרחשת במערכת העצבים, כדומה לקצר חשמלי, המחלה בעצם מהוות כקצר חשמלי במוח.

כול התקף אפילפסי שוחק תאים במוח.

 

כיצד המחלה באה לידי ביטוי?

ישנם כמה סוגים של התקפים:

1.      התקף גדול, ההתקף מתבטא בזריקת ידיים ורגליים ואף בריחת שתן תוך כדי התקף.

2.      ישנו התקף אצל ילדים היכול להגיע לידי ביטוי בבהיה של כ10 שניות ועינים מגולגלות.

3.      התקף "טוניק"- כאשר שרירי הידיים והרגליים מתכווצים, ללא זריקתם (כמו מומיה).

 

גם באפילפסיה יש התרעה לפני התקף (לא אצל כולם), התרעה זו נקראת בשמה המקצועי "אוורה"- כאשר החולה מרגיש שההתקף עומד להגיע. ה"אוורה" בהתקפי אפילפסיה מתבטאת בחולשה והרגשה שהעיניים נעצמות.

 

הסיבות למחלת האפילפסיה(לפי גיל):

שנה עד שנתיים- משהו טראומתי בהריון.

-          נזק בלידה,זיהום.

-          הפרעות מטבוליות.

-          הדיופיטי, כאשר הסיבה אינה ידועה.

שנתיים עד 12 שנה -  הדיופיטי, כאשר הסיבה אינה ידועה.

12 שנה עד 18 שנה- טראומה, לאחר גמילה מסימים, אלכוהול. עיוותים במבנה עורקים וורידים.

18 שנה עד 35 שנה- טראומה, אלכוהול, גידול במוח.

35 שנה והלאה- גידול, טראומה.

כיצד ניתן לאבחן אפילפסיה?

ניתן לאבחן אפילפסיה על ידי בדיקות קונבנציונאליות ומדעיות, כגון:

סריקת מוח.

MRI- בדיקה יותר פולשנית אשר סורקת את המוח.

שאיבת נוזל עמוד שידרה. בדיקה זו מתבצעת על ידי החדרת מזרק לעמוד השידה באיזור הגב התחתון, וממנה נוטלים דגימת נוזל של עמוד השידרה.

בדיקות נורולוגיות.

EEG- בדיקה אשר בודקת פעילות חשמלית במוח.

 

מתן טיפול קונבנציונאלי:

מתן הטיפול הקונבנציונאלי לחולי אפילפסיה ניתן ע"י תרופות שמטרתם להפסיק את התקף האפילפסיה או למנוע רצף של התקפים.

בדרך כלל ניתנת יותר מתרופה אחת. התרופות הניתנות שוחקות אנזימים בגוף.

טיפול ועזרה על ידי הרפואה הטיבעית ותזונה:

בעת ההתקף, יש להשכיב את המטופל על הצד (כדי שלא ינשך את הלשון).

לשחרר לחץ מבגדים.

אוויר צח.

לפתור את שורש הבעיה.

 

דיאטה קטנגנית:

בגופנו יש קצרים בגוף וגופי קטון. בחולי אפילפסיה גופי קטון מקטינים את הקצרים במוח. בדרך כלל בבתי חולים תהיה זו דיאטה של הרבה שומן מהחי והרבה חלבון ללא פחמימות.

אנו ניתן דיאטה מפחמימות מורכבות שיש בה חלבון, כגון: דג, ביצה, יוגורט.

לא לאיכול פירות.

שומן ניתן- טחינה, אבוקדו, זרעי פשתן. (כמובן לא לתת שומן רווי).

פחמימות מורכבות- קוסמת, קיטניות- קטניות מכילות גופרית, הגופרית מנקה, אורז מלא.

כן ניתן, טונה וירקות.

לא ניתן פחמימות לבד ולא פחמימות קלות כגון: דוחן, פתית, פרחיות אורז.

אחד הדברים החשובים בדיאטה זו הוא "כלל ירוק", בכול ארוחה יש גם לאכול עלים ירוקים, כגון: סלרי, עלי ביבי וכ'ו.. – הן יעכבו את פירוק הסוכרים.

שתית מים+לימון- לאזן חומצה ובסיס ברקמות.

מטרת דיאטה זו היא הגברת פירוק פחמימות.